הטיסה שלי מפורט לודרדייל לנמל התעופה קנדי בניו-יורק הייתה עתידה להמריא בשעה 1:01 בצהריים. מסיבה כלשהי חשבתי שההמראה אמורה להיות בשעה 1:10 – הפרש של תשע דקות.
מסיבות שלא היו בשליטתי, הגעתי לטרמינל בשעה 12:28, הלכתי לדלפק, ו.... ושם אמרו לי "מצטערים, פספסת את הדד-ליין של חצי שעה לפני ההמראה" ושהדלפק נסגר זה עתה. בקיצור: פספסתי את הטיסה.
אף סיפור שניסיתי להמציא לא הצליח לשכנע את הגברת בדלפק להניח לי לעשות צ'ק-אין, וכך לא נותרה ברירה בידי אלא לקנות כרטיס חדש בחברה אחרת. תודה לא-ל, לפחות קיבלתי החזר עבור הטיסה שהחמצתי.
כיוון שהיה לי הרבה זמן עד הטיסה, התחלתי להעמיד פנים שאני אלוקים וניסיתי לגלות מדוע פספסתי את הטיסה שלי. אחרי הכול, הייתה זו הפעם הראשונה בחיי שבה עשיתי טעות כזו. בדרך כלל, אני אחד מהאנשים שמגיעים ביחד עם הזקנים אפילו לפני שהדלפק נפתח.
הממ... חשבתי לעצמי, אולי אלוקים עשה לי את זה כי הוא רוצה שאטוס בטיסה הבאה, ושם מי שישב במושב הסמוך יהיה אחד שבדיוק שוקל להתאבד והחתום מטה יהיה גואלו ומושיעו!
או אולי... אולי אפגוש מישהו בשדה התעופה שבמקרה הוא גם חבר במועדון העשירים האמריקני פורבס 400 ובצניעותו הרבה יהיה לו מטוס משלו, הוא יחפש בדחיפות איזשהו מטרת צדקה הגונה להעניק לה מכספו, ונחשו מי ירוויח מנדיבותו?
או שאולי אעמוד בתור לעלייה למטוס לטיסה הבאה, כשכרטיס העלייה למטוס בולט מתיקי, ומהגר רוסי קשיש יציץ בי, עיניו תמלאנה דמעות והוא ישאל אותי בדחילו ורחימו, "אמור לי, האם מאיר אבצן הוא הסבא שלך? כן? אלוקים אדירים! הוא היה דודי. חשבתי שהוא מת במלחמה!"
כן, אני מודה שיש לי דמיון מפותח למדי. אבל אני חושב שכל מי שמאמין בהשגחה העליונה ובתשומת הלב שה' מעניק לפרטים, יוכל להזדהות עם סיטואציות שבהן נראה כי הדברים פועלים בניגוד לתוכניותינו: הארנק שלנו הולך לאיבוד, פקקי תנועה מונעים בעדנו להשתתף בפגישה חשובה, או שהשטיח הנקי והמצוחצח שלנו קיבל זה עתה מטר חלבי מפיו של תינוק שפלט. ואנו המאמינים, במאמצינו להבין את הסיבה לאירועים הלא נוחים הללו, מעלים בדמיוננו כל מיני סיבות פנטסטיות לכך שהדבר קרה כפי שקרה.
הרי חייבת להיות סיבה כלשהי מדוע זה קרה, וזו חייבת להיות סיבה שעובדת בשבילי. היא צריכה להיות הגיונית מבחינתי. האם אינני צריך לדעת את הסיבה לכל דבר בחיים?
אוי ואבוי, כלום לא קרה. הבחור שישב לידי היה ברנש עליז שהיה רחוק ממחשבות על התאבדות כפי שהייתי אנוכי רחוק מלדעת מה לומר למישהו שעומד על צוק גבוה ורוצה לקפוץ. האדם היחיד בסביבתי שהתקרב איכשהו לעניין המועדון פורבס 400 היה בחור מרופט למראה, שעצר ליד דוכן עיתונים וביקש הנחה על המהדורה האחרונה של מגזין "פורבס".
ואחרון חביב, אחיינו האבוד של סבי, אם הוא חי בכלל, סביר להניח שהוא כלל לא יודע לקרוא אנגלית...
האם כל זה פירושו שכל הבלגן הזה קרה בטעות? בשום פנים לא!
אני לא מוכרח לדעת את דרכי האלוקים כדי להאמין שהוא יודע היטב מה הוא עושה. דחיית טיסתי נתנה לי הזדמנות, תוך שאני מהרהר בסיבות לכך שזה קרה, לשבת בנמל התעופה וללמוד תורה. אולי זו הייתה הסיבה לדחיית הטיסה? לימוד תורה מביא קדושה לסביבתנו, ואולי בדיוק זה מה שהיה עליי לעשות.
עדיין אינני יודע מדוע פספסתי את הטיסה, ואולי לעולם לא אדע זאת. אבל אני משוכנע שה' היה זה שניצח על האירועים באותו יום בפלורידה, כפי שאני משוכנע שהוא זה שארגן את העובדה שאת או אתה קוראים כתבה זו ברגע זה ממש.
Join the Discussion