"שישו ושמחו בשמחת תורה, ותנו כבוד לתורה!" אולי זהו ההמנון הלא רשמי של חג שמחת תורה, אחד החגים השמחים ביותר בלוח השנה העברי. זהו היום בו אנו מסיימים לקרוא את התורה ומתחילים אותה מחדש; ביום שמח זה עורכים הקפות עם ספרי התורה, ורוקדים ושמחים בשמחת התורה.

אז מה בדיוק עושים בשמחת תורה? הנה רשימת המצוות והמנהגים אותם מקיימים ביום מיוחד זה.

מסיימים ומתחילים

כאמור, בשמחת תורה מסיימים לקרוא את התורה ומתחילים אותה מחדש.

מדי שבוע בבית הכנסת קוראים בתורה פרשה אחת מחמישה חומשי תורה. קריאת התורה מחולקת כך שבמשך השנה נסיים את קריאת כל חמשת חומשי תורה (עוד על קריאת התורה תוכלו לקרוא כאן).

בשמחת תורה מסיימים את התורה בקריאת הפרשה האחרונה – וזאת הברכה, ומתחילים לקרוא את הפרשה הראשונה – פרשת בראשית. אנו שמחים בשמחת התורה על כך שזכינו לסיים מחזור נוסף של קריאה בתורה ולכן יום זה נקרא בשם "שמחת תורה".

האדם שמתכבד לעלות לעליה האחרונה בה מסיימים את ספר התורה נקרא חתן תורה, ומי שמתכבד בעליה הראשונה של ספר בראשית נקרא חתן בראשית.

הקפות: בואו לרקוד!

לרגל שמחה מיוחדת זו, אנו עורכים טקס מיוחד שנקרא בשם הקפות. בליל שמחת תורה וביומו מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש, מקיפים את בימת הקריאה שבע פעמים ויוצאים בריקודים נלהבים יחד עם ספרי התורה. גדולי ישראל במשך הדורות הדגישו את מעלת הריקודים והשמחה ביום זה; אז אל תהססו, הצטרפו למעגל וריקדו גם אתם!

כך מתנהלות ההקפות, פחות או יותר:

לפני ה'הקפות' אומרים פסוקים שונים מן התנ"ך הנפתחים בפסוק "אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו."

לאחר-מכן מכבדים מתפללים שונים בהחזקת ספרי התורה, ואחד מן הציבור נבחר כשליח ציבור הצועד ראשון. הוא מכריז את פסוקי ההקפות כשכולם עונים אחריו. ההקפה הראשונה נפתחת במילים "אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא, אנא ה' עננו ביום קראנו".

הנוכחים מנשקים את ספר התורה ופוצחים בריקודים שמחים.

הדלקת נרות, קידוש וסעודת חג

כמו בכל חג, מדליקים נרות בערב החג ועורכים קידוש וסעודה חגיגית.

שמיני עצרת

בחוץ לארץ חוגגים יומיים חג, היום הראשון מכונה 'שמיני עצרת' והיום השני מכונה 'שמחת תורה'. קהילות רבות נוהגות לערוך הקפות גם בליל שמיני עצרת – כך הוא גם מנהג חב"ד – אך ההקפות העיקריות נערכות בלילה וביום השני, בשמחת תורה.

למרות ששמיני עצרת הוא חג נפרד מחג הסוכות, מנהג חב"ד לאכול גם בו בסוכה – אך ללא ברכה מיוחדת על הישיבה בסוכה.

תפילת גשם

חג שמחת תורה מבשר גם את בוא החורף, ולפיכך בתפילת שמונה-עשרה יוסיף השליח ציבור תפילה מיוחדת המבקשת מבורא עולם שיתן גשם לארץ הצמאה. בארץ אומרים את התפילה בשמחת תורה, ובחו"ל – בשמיני עצרת.

כמו-כן, בבתי הכנסיות מזכירים את נשמות הנפטרים שהלכו לעולמם ("יזכור").

שיהיה לכם חג שמחת תורה שמח, והלוואי ששמחת התורה תשפיע על כל השנה כולה!