| 1בִּשְׁנַ֣ת שָׁל֔וֹשׁ לְמַלְכ֖וּת יְהֽוֹיָקִ֣ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה בָּ֣א נְבֽוּכַדְנֶאצַּ֧ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל יְרֽוּשָׁלִַ֖ם וַיָּ֥צַר עָלֶֽיהָ: |
|
א |
| בשנת שלוש למלכות יהויקים.
וכי אפשר לומר כן והלא הוא מלך בשנת ד' ליהויקים שנאמר (ירמיהו כ״ה:א׳) בשנה הד' ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היא השנה הראשונה לנבוכדנאצר ומה ת"ל בשנת שלש בשנת שלש למרדו שנאמר (מלכים ב כ״ד:א׳) ויהי לו יהויקים עבד שלש שנים וישב וימרד בו שלש שנים ובשנת שלש עלה עליו והיא שנת שמונה לנבוכדנצר דאמר מר שנה ראשונה כבש ננוה שניה עלה וכבש יהויקים ושלש שנים עבדו ושלש שנים מרד בו והיא היתה שנת אחת עשרה למלכות יהויקים חמש שנים קודם שכבשו ושלש שעבדו ושלשה שמרד בו ואז מת יהויקים תחת ידו והמליך נבוכדנצר תחתיו יהויכין בנו:
|
|
|
| 2וַיִּתֵּן֩ אֲדֹנָ֨י בְּיָד֜וֹ אֶת־יְהֽוֹיָקִ֣ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֗ה וּמִקְצָת֙ כְּלֵ֣י בֵֽית־הָֽאֱלֹהִ֔ים וַיְבִיאֵ֥ם אֶֽרֶץ־שִׁנְעָ֖ר בֵּ֣ית אֱלֹהָ֑יו וְאֶת־הַכֵּלִ֣ים הֵבִ֔יא בֵּ֖ית אוֹצַ֥ר אֱלֹהָֽיו: |
|
ב |
| ומקצת כלי בית האלהים.
לקח ומקצתם נשארו כמו שנאמר (ירמיהו כ״ז:י״ט) כה אמר ה' צבאות אל העמודים ועל הים ועל המכונות ועל יתר הכלים הנותרים בעיר הזאת:
|
|
|
| ויביאם ארץ שנער בית אלהיו.
לקלס לעבודת כוכבים שלו הביא שם את השביה כולה אף את האנשים ואת הכלים הביא אח"כ בית האוצר:
|
|
|
| 3וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ לְאַשְׁפְּנַ֖ז רַ֣ב סָֽרִיסָ֑יו לְהָבִ֞יא מִבְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל וּמִזֶּ֥רַע הַמְּלוּכָ֖ה וּמִן־הַפַּרְתְּמִֽים: |
|
ג |
| הפרתמים.
דוכסים:
|
|
|
| 4יְלָדִ֣ים אֲשֶׁ֣ר אֵֽין־בָּהֶ֣ם כָּל־מוּם֩ (כתיב מאוּם֩) וְטוֹבֵ֨י מַרְאֶ֜ה וּמַשְׂכִּילִ֣ים בְּכָל־חָכְמָ֗ה וְיֹ֚דְעֵי דַ֙עַת֙ וּמְבִינֵ֣י מַדָּ֔ע וַֽאֲשֶׁר֙ כֹּ֣חַ בָּהֶ֔ם לַֽעֲמֹ֖ד בְּהֵיכַ֣ל הַמֶּ֑לֶךְ וּלְלַמְּדָ֥ם סֵ֖פֶר וּלְשׁ֥וֹן כַּשְׂדִּֽים: |
|
ד |
| ואשר כח בהם.
פירשו רז"ל שיהיו אונסין עצמן מן השחוק ומן השיחה ומן השינה מפני אימת מלכות ושמעמידים עצמן כשנצרכים לנקביהם:
|
|
|
| וללמדם ספר.
מוסב על אשר כח בהם:
|
|
|
| 5וַיְמַן֩ לָהֶ֨ם הַמֶּ֜לֶךְ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֗וֹ מִפַּת־בַּ֚ג הַמֶּ֙לֶךְ֙ וּמִיֵּ֣ין מִשְׁתָּ֔יו וּלְגַדְּלָ֖ם שָׁנִ֣ים שָׁל֑וֹשׁ וּמִקְצָתָ֔ם יַֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ: |
|
ה |
| וימן.
ל' הזמנה:
|
|
|
| מפת בג.
הוא שם מאכל המלך בל' כשדים ויש פותרים פת בג לחם ואין נראה כן שהרי כתיב ויהי המלצר נושא את פת בגם ונותן להם זרעונים ואין זרעונים חליפי לחם אלא חליפי תבשיל:
|
|
|
| 6וַיְהִ֥י בָהֶ֖ם מִבְּנֵ֣י יְהוּדָ֑ה דָּֽנִיֵּ֣אל חֲנַנְיָ֔ה מִֽישָׁאֵ֖ל וַֽעֲזַרְיָֽה: |
|
ו |
| 7וַיָּ֧שֶׂם לָהֶ֛ם שַׂ֥ר הַסָּֽרִיסִ֖ים שֵׁמ֑וֹת וַיָּ֨שֶׂם לְדָֽנִיֵּ֜אל בֵּ֣לְטְשַׁאצַּ֗ר וְלַֽחֲנַנְיָה֙ שַׁדְרַ֔ךְ וּלְמִֽישָׁאֵ֣ל מֵישַׁ֔ךְ וְלַֽעֲזַרְיָ֖ה עֲבֵ֥ד נְגֽוֹ: |
|
ז |
| בלטשאצר.
על שם עבודת כוכבים של בבל שקרויה בל שנאמר די שמיה בלטשאצר כשום אלהי, בלטשאצר שם ל' חכמה בל' ארמי:
|
|
|
| 8וַיָּ֚שֶׂם דָּֽנִיֵּאל֙ עַל־לִבּ֔וֹ אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יִתְגָּאַ֛ל בְּפַת־בַּ֥ג הַמֶּ֖לֶךְ וּבְיֵ֣ין מִשְׁתָּ֑יו וַיְבַקֵּשׁ֙ מִשַּׂ֣ר הַסָּֽרִיסִ֔ים אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א יִתְגָּאָֽל: |
|
ח |
| יתגאל.
ל' לכלוך:
|
|
|
| 9וַיִּתֵּ֚ן הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת־דָּ֣נִיֵּ֔אל לְחֶ֖סֶד וּלְרַֽחֲמִ֑ים לִפְנֵ֖י שַׂ֥ר הַסָּֽרִיסִֽים: |
|
ט |
| שר הסריסים.
שהיה שר על משרתי המלך:
|
|
|
| 10וַיֹּ֨אמֶר שַׂ֚ר הַסָּֽרִיסִים֙ לְדָ֣נִיֵּ֔אל יָרֵ֚א אֲנִי֙ אֶת־אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֣ר מִנָּ֔ה אֶת־מַֽאֲכַלְכֶ֖ם וְאֶת־מִשְׁתֵּיכֶ֑ם אֲשֶׁ֡ר לָמָּה֩ יִרְאֶ֨ה אֶת־פְּנֵיכֶ֜ם זֹֽעֲפִ֗ים מִן־הַֽיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֣ר כְּגִֽילְכֶ֔ם וְחִיַּבְתֶּ֥ם אֶת־רֹאשִׁ֖י לַמֶּֽלֶךְ: |
|
י |
| אשר מנה.
אשר הזמין וסיפק:
|
|
|
| כגילכם.
דוגמתכם ולשון משנה הוא בן גילו:
|
|
|
| וחיבתם את ראשי למלך.
תגרמו לי להתחייב להתיז ראשי:
|
|
|
| 11וַיֹּ֥אמֶר דָּֽנִיֵּ֖אל אֶל־הַמֶּלְצַ֑ר אֲשֶׁ֚ר מִנָּה֙ שַׂ֣ר הַסָּֽרִיסִ֔ים עַל־דָּֽנִיֵּ֣אל חֲנַנְיָ֔ה מִֽישָׁאֵ֖ל וַֽעֲזַרְיָֽה: |
|
יא |
| המלצר.
הסודר את המנות ואת הקערות שקורין מאישטרי"ב אל"ה:
|
|
|
| 12נַס־נָ֥א אֶת־עֲבָדֶ֖יךָ יָמִ֣ים עֲשָׂרָ֑ה וְיִתְּנוּ־לָ֜נוּ מִן־הַזֵּרֹֽעִ֛ים וְנֹֽאכְלָ֖ה וּמַ֥יִם וְנִשְׁתֶּֽה: |
|
יב |
| נס.
לשון נסיון:
|
|
|
| מן הזרועים.
מין קטניות תחת פת בג:
|
|
|
| 13וְיֵֽרָא֚וּ לְפָנֶ֙יךָ֙ מַרְאֵ֔ינוּ וּמַרְאֵה֙ הַיְלָדִ֔ים הָאֹ֣כְלִ֔ים אֵ֖ת פַּת־בַּ֣ג הַמֶּ֑לֶךְ וְכַֽאֲשֶׁ֣ר תִּרְאֵ֔ה עֲשֵׂ֖ה עִם־עֲבָדֶֽיךָ: |
|
יג |
| וכאשר תראה.
לפי מה שתראה עשה:
|
|
|
| 14וַיִּשְׁמַ֥ע לָהֶ֖ם לַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַיְנַסֵּ֖ם יָמִ֥ים עֲשָׂרָֽה: |
|
יד |
| 15וּמִקְצָת֙ יָמִ֣ים עֲשָׂרָ֔ה נִרְאָ֚ה מַרְאֵיהֶם֙ ט֔וֹב וּבְרִיאֵ֖י בָּשָׂ֑ר מִן־כָּ֨ל־הַיְלָדִ֔ים הָאֹ֣כְלִ֔ים אֵ֖ת פַּת־בַּ֥ג הַמֶּֽלֶךְ: |
|
טו |
| 16וַיְהִ֣י הַמֶּלְצַ֗ר נֹשֵׂא֙ אֶת־פַּת־בָּגָ֔ם וְיֵ֖ין מִשְׁתֵּיהֶ֑ם וְנֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם זֵֽרְעֹנִֽים: |
|
טז |
| נושא את פת בגם.
נוטלו לעצמו:
|
|
|
| 17וְהַיְלָדִ֚ים הָאֵ֙לֶּה֙ אַרְבַּעְתָּ֔ם נָתַ֨ן לָהֶ֧ם הָֽאֱלֹהִ֛ים מַדָּ֥ע וְהַשְׂכֵּ֖ל בְּכָל־סֵ֣פֶר וְחָכְמָ֑ה וְדָֽנִיֵּ֣אל הֵבִ֔ין בְּכָל־חָז֖וֹן וַֽחֲלֹמֽוֹת: |
|
יז |
| 18וּלְמִקְצָת֙ הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר־אָמַ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ לַֽהֲבִיאָ֑ם וַיְבִיאֵם֙ שַׂ֣ר הַסָּֽרִיסִ֔ים לִפְנֵ֖י נְבֻֽכַדְנֶצַּֽר: |
|
יח |
| אשר אמר המלך להביאם.
שיבאו לפניו:
|
|
|
| 19וַיְדַבֵּ֣ר אִתָּם֘ הַמֶּלֶךְ֒ וְלֹ֚א נִמְצָא֙ מִכֻּלָּ֔ם כְּדָֽנִיֵּ֣אל חֲנַנְיָ֔ה מִֽישָׁאֵ֖ל וַֽעֲזַרְיָ֑ה וַיַּֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ: |
|
יט |
| 20וְכֹ֗ל דְּבַר֙ חָכְמַ֣ת בִּינָ֔ה אֲשֶׁר־בִּקֵּ֥שׁ מֵהֶ֖ם הַמֶּ֑לֶךְ וַיִּמְצָאֵ֞ם עֶ֣שֶׂר יָד֗וֹת עַל־כָּל־הַֽחַרְטֻמִּים֙ הָֽאַשָּׁפִ֔ים אֲשֶׁ֖ר בְּכָל־מַלְכוּתֽוֹ: |
|
כ |
| החרטומי.
אלו ששואלי' בטימי מתים בעצמות מתים כמה דאת אמר שחיק עצמות שחיק טמיא:
|
|
|
| האשפים.
אלו שדוחקים במזל כך מפורש בתנחומא:
|
|
|
| 21וַֽיְהִי֙ דָּֽנִיֵּ֔אל עַד־שְׁנַ֥ת אַחַ֖ת לְכ֥וֹרֶשׁ הַמֶּֽלֶךְ: |
|
כא |
| ויהי דניאל.
בגדולה בבבל עד שנת אחת לכורש המלך לדברי האומר התך זה דניאל ולמה נקרא שמו התך שחתכוהו מגדולתו צריכין אנו לומר שזהו כורש הראשון שלפני אחשורוש ולדברי האומר שכל דברי מלכות נחתכין על פיו נאמר כורש זה הוא דריוש השני אחר אחשורוש ובימי דריוש המדי שהשליכו לגוב אריות לא ירד מגדולתו שנאמר (לקמן ו) ודניאל דנא הצלח במלכות דריוש ובמלכות כורש פרסאה למדנו שבימי כורש הראשון היה בגדולה:
|
|
|
