מאמרים

פתגמים מהתלמוד שמספרים לנו על היסטוריה, עצב, אבל והבטחותיו של האלוקים

לא פלא, אפוא, שהחסידות לא מחבבת את העצבות. אימרה חסידית עתיקה אומרת: "עצבות אינה חטא, אך מה שהיא יכולה לעשות, החטא הגרוע ביותר לא יכול לעשות"

זה התחיל בפעילות של מדריך בתנועת הנוער שעשה משהו שלא אשכח לעולם. אחר-כך, דיברתי על הילד שלי על הנושא.

אלפי חיות-פרא מצאו מותם במסגרת "משחקי הפתיחה". כמה אנשים ניספו - זאת לא נדע, כי מספרם לא היה חשוב ולא נרשם מעולם...

מרירות היא ייאושו של אדם שלא רק מכיר בכשלונותיו אלא איכפת לו מהם; אדם שמתייסר בגלל הדברים הרעים שעשה, בגלל ההזדמנויות שהחמיץ

הופס! אתה יכול לשלח סילון מים לעבר הדשא שבגינתך או טיל אל הירח, להאיר עיר קטנה בקליפורניה או להפוך מלוא הפה אוויר לצליל חודרני

אני מכנה אותן אהבה שמניעיה אגואיסטיים ואהבה המבוססת על הנשמה. בכל מערכת יחסים ניתן לחוות את שתי הצורות של האהבה

על אף החורבנות והגלויות, על אף השואה שהפחיתה את מספרינו לאורך העידנים, כיצד באמת שרדנו?

שחבר פוגש אותנו במרכז המסחרי, הוא מייד שואל 'היי, מה אתה עושה פה?'. לעומת זאת כשתופסים אותנו בבית, בדירתנו, אף פעם לא שואלים אותנו 'מה אנחנו עושים כאן?'

אתה נושא בכיסך מכשיר קטן חמוד ומדבר עם כל אדם בעולם, בכל מקום שהוא, בכל זמן שהוא

המאבקים והמריבות בעולם הם תוצר של העובדה שכל ישות מרגישה את עצמה נבדלת, ולכן נתונה בעימות עם ישות אחרת העלולה להגביל את מאווייה ואת צרכיה

הושפלנו, עונינו, נהרגנו. המצרים הפכו את חיינו לסיוט מתמשך והורידו את כבודנו למדרגה תת-אנושית. מה קרה שפתאום מחליט אלוקי שמים וארץ הגדול והנורא, שברא את העולם כולו ומושל בו, לחוש את כאבנו וסבלנו?

בהיעדר מחשבה רציונלית גבוהה יותר, זיכרונות שונים ממלאים את התודעה באקראי, ומהצטלבות זיכרונות אלו אנו יוצרים את רוב חלומותינו

בכך בעצם אמר: האליליות והיהדות לא יכולות לשכון תחת קורת-גג אחת. התורה אחת היא, בבית-הכנסת, בשיעור תורה – וגם בבית ובמסעדה

חטא בני ישראל היה כפול, כמו שנאמר: חטא חטאה ירושלים. עונשם היה כפול אף הוא, כמו שנאמר: לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאותיה. ולפיכך גם הנחמה תתבצע בכפלים, שנאמר: נחמו נחמו עמי

חלפו להם ארבעים שנה מאז מלחמת ששת הימים וההכרזה ההיסטורית "הר הבית בידינו" אך לצערנו אנו עדיין נמצאים בגלות קשה ומרה

אם לאנושות יש גורל ותכלית, אם ההיסטוריה היא האבולוציה לקראת מצב של הרמוניה ושלמות, למה צריך את האדם המסוים שאתה קורא לו המשיח?

רעיונות מתורת הסוד על בית המקדש, הכהנים והלויים

שלא להדאיג אתכם אספר כי תודה לא-ל לא אירע לנו כל נזק. הגנב לא הצליח להשלים את מלאכתו ושערה לא נפלה מראשנו – ומרכושנו - ארצה

בית המקדש נבנה כבר פעמיים, ובכל פעם חרב כעבור כמה מאות שנים. האם זה מה שעומד לקרות גם לבית השלישי? חז"ל מרגיעים אותנו

שלושת השבועות הם תקופת אבל. אז האם אנו אמורים לבכות כל היום? על היחס היהודי לאבל, בכי ועצב

אתם מאמינים באלוקים? בטח. אבל כל אחד חושב על אלוקים אחר. האמת נמצאת לא כאן ולא שם, או גם וגם

השבת שיכלה לקבל את התואר "השחורה ביותר", היא למעשה הזדמנות מדהימה עבור כל אחד מאיתנו

מדי שנה בליל תשעה באב בבית הכנסת קוראים את "מגילת איכה." מגילת איכה היא אחת מחמש המגילות המופיעות בתנ"ך והיא מתארת עד לפרטי פרטים את חורבן בית המקדש הראשון

יום שבעה עשר בתמוז הוא יום עצוב כל-כך בגלל שחומת ירושלים הובקעה. מה היה מיוחד כל-כך בחומה שזה גרם לעצב גדול? על חומות, גבולות והחיים

נאמר שכשנכנס חודש אב עלינו למעט בשמחה, אבל תורת החסידות מצליחה לגלות גם בכך רובד פנימי יותר - שבוודאי ישמח אתכם

לא, לא מנהרות הטרור...אלו היו מנהרות שונות לחלוטין, רשת של מנהרות תת קרקעיות בארץ ישראל הקדומה

למרות שכל ימי בין המצרים - או "שלושות השבועות" - הם ימי אבל, יש בהם תקופות שונות

האם מותר ללכת לבריכת שחייה בימי בין המצרים? והאם זה נכון שרק מי שהיה בבריכה קודם לכן במשך הקיץ יכול ללכת גם בימים אלה?

ימי בין המצרים הם הימים בהם אנו מתאבלים על חורבן בית המקדש, ולכן נוהגים דיני אבל וממעטים בדברים המביאים לנו שמחה

חידון: מה אתם יודעים על תשעה באב?

תזכורות חשובות לקראת צום שבעה עשר בתמוז 2017.

לכאורה ירושלים כבר מזמן אספה לתוכה רבים מבניה, ארמונותיה ורחובותיה שוקקים ילדים וילדות משחקים, והיא יושבת ועל ראשה עטרת "ירושלים של זהב", והיא שמחה וששה בשוב ה' שבות עמו. אז על מה אנחנו בוכים?

כשהצצתי פנימה נבהלתי ממה שראיתי, עכשיו אני כבר בטוח שלא אצליח לעולם לאהוב את המתנה הזו. יותר מזה, כל חיי אני אשנא את המתנה הזו

בפרובאנס, למשל, היה מנהג קבוע שיום אחד בשנה הרב של המקום הלך להביע את רגשות אהבתו והכנעתו לבישוף המקומי, וחלק מהטקס היה שהרב קיבל סטירת לחי לעיני כולם

בימים שלפני החורבן האיום, רבן יוחנן בן זכאי ביקש ליזום מפגש עם האוייב הגדול של עם ישראל. שם הוא ביקש 3 הבטחות.